ארכיון הקטגוריה: התוויות לקנאביס רפואי שמאושרות בישראל

התוויות לקנאביס רפואי שמאושרות בישראל – לצורך הקלת הניווט באתר, אתר מדיקאן מחולק לקטגוריות שונות שעוסקות בנושאים שונות שקשורים לקנאביס רפואי. קטגוריה זו מכילה מאמרים מקיפים על כל המחלות שעבורן משרד הבריאות בישראל אישר טיפול בקנאביס רפואי, בנוסף לרשימת ההתוויות המלאה.

התוויות לקנאביס רפואי שמאושרות בישראל

לבחירת קטגוריה אחרת – חזרו למסך הראשי של האתר, או בחרו בקטגוריה הרצויה בתפריט הממוקם מצד ימין לעמוד.

קנאביס רפואי הוכח מחקרית לאורך השנים כטיפול קליני יעיל עבור שלל מחלות. בישראל קיימת תוכנית קנאביס רפואי

שמנוהלת על ידי משרד הבריאות, ומקנה אישור לשימוש בקנאביס רפואי עבור מגוון התוויות – ביניהן סוגים שונים של אפילפסיה, סרטן, טורט, קוליטיס, ועוד.

לחצו עבור רשימת ההתוויות המלאה של משרד הבריאות לקנאביס רפואי


קנאביס רפואי לארטריטיס (דלקת פרקים)

ארטריטיס (דלקת פרקים) היא אחת המחלות הקשות הנפוצות ביותר אצל קשישים. נכון להיום אין תרופות שמטפלות בארטריטיס מעבר לרמה הסימפטומטית (שיכוך כאבים). הטיפול בקנאביס הוכיח את עצמו כיעיל לא רק בטיפול הסימפטומי של הפחתת כאב ונפיחות – אלא גם בטיפול במחלה ובמניעת הנזק לעצמות שנגרם כתוצאה ממנה.

מה זה ארטריטיס?

מעל 31 מיליון אמריקאים ו-50,000 ישראלים סובלים מארטריטיס. ישנם שני סוגים של ארטריטיס ושניהם נפוצים במיוחד אצל קשישים: דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) ודלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis). שתיהן תוקפות את המפרקים וגורמות לכאב, נפיחות, והגבלת יכולת התנועה. דלקת מפרקים שגרונית נגרמת כתוצאה מתקלה במערכת החיסונית, שבמקום להגן על הגוף מבקטריות או וירוסים מתחילה לתקוף את הרקמה העדינה שמגנה על המפרקים, עד שהיא משמידה את הסחוס ושוחקת את העצם.

דלקת מפרקים ניוונית היא מצב שבו הסחוס שמאפשר את תנועת המפרקים נשחק כתוצאה משנים של שימוש בו. זו הצורה הנפוצה ביותר של דלקת מפרקים, ומעל 10 מיליון אמריקאים סובלים ממנה. נכון להיום, לא קיימות תרופות לטיפול במחלה, והטיפול הקיים מתמקד סביב שימוש במשככי כאבים נרקוטיים, אשר עשויים להיות לא יעילים ובעלי תופעות לוואי מסוכנות.

הטיפול הסימפטומטי בקנאביס

הסימפטום הכי קשה ומשתק בארטריטיס הוא הכאב. השימוש בקנאביס לשיכוך כאבי שריר ועצם תועד1 במערב עוד במאה ה-18. מחקרים עדכניים מוכיחים כי טיפולים מבוססי-קנאביס הינם אפקטיביים בטיפול בארטריסיס ובמחלות שיגרוניות וניווניות אחרות באגן, במפרקים, וברקמת הסחוס המחברת שלהם. מכיוון שמדובר במחלות שלרוב מלוות עם כאבי תופת, היכולת המוכחת היטב של קנאביס בשיכוך כאבים הופכת אותו לתחליף אידיאלי למשככי הכאבים הנרקוטיים (אופייאטים) שניתנים לרוב לטיפול בכאב שנובע מארטריטיס.

בניגוד למשככי הכאבים הקונבנציונאליים (NSAIDs ואופייאטים) שנרשמים לסובלים מארטריטיס, אין מקרים מתועדים של פיתוח אולקוס משימוש בקנאביס. בנוסף, מחקרים2 מראים כי הוא גם אינו גורם לדיכוי נשימה, פיתוח תלות, אובדן במשקל או פיתוח מוטציות במערכת החיסונית, בניגוד להרבה מהתרופות הפופולאריות שנרשמות לחולי ארטריטיס.

מחקר המשך3 בבני אדם באוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי כאשר CBD עובר מטבוליזם בגוף הוא יוצר חומר בעל תכונות אנטי-דלקתיות עוצמתיות שמשתווה באפקטיביות שלו לתרופה Indomethacin, התרופה האנטי-דלקתית הנפוצה לטיפול בארטריטיס, ובניגוד לתרופת ה-Indomethacin, הוא אינו גורם לתופעות לוואי גסטרונומיות קשות.

הטיפול בקנאביס – מעבר לסימפטומים

קנאביס וקנבינואידים מסתמנים כטיפול מבטיח שמסוגל גם להפחית את הנפיחות והכאב שנגרמים מארטריטיס, וגם לשמור על בריאות העצמות. הטיפול בקנאביס כבר הוכח כיעיל לסימפטומים של ארטריטיס (כאב, נפיחות), אך מחקרים4 חדשים מציעים כי לקנבינואידים יש גם תפקיד חשוב בעידוד צמיחת עצמות ושמירה על בריאות העצם – אשר נשחקת על ידי הארטריטיס.

החשיבות של קנבינואידים בשמירה על בריאות העצמות הוכחה לראשונה במחקר על עכברי נוק-אאוט (עכברי מעבדה שהונדסו גנטית כך שייוולדו ללא מבנה מסויים במוח – במקרה הזה ללא רצפטורים קנבינואידיים). לעכברי נוק-אאוט שחסר להם אחד מהרצפטורים הקנבינואידיים (CB1 או CB2) יש סיכון גדול בהרבה לפיתוח דלקת מפרקים ניוונית בהשוואה לעכברים רגילים. מחקרים [ חדשים הראו כי לעכברים להם חסרים שני הרצפטורים יש עצמות חלשות במיוחד, מה שמגדיל משמעותית את הסיכון לפיתוח דלקת מפרקים ניוונית ואת הנזקים שנגרמים מהמחלה.

מחקרי המשך5 על בני אדם נמצא כי מוטציות בגן (CNR2) שמקודד את הרצפטור הקנבינואידי CB2 קשורות קשר ישיר למחלות עצמות – כלומר, לאנשים שנולדו עם מוטציה באחד מהרצפטורים הקנבינואידיים יש סיכוי גבוהה בהרבה ללקות במחלות עצם. מחקרים נוספים מצאו גם הם מתאם בין קנבינואידים לבריאות העצמות וחוזקן.

קנאביס הוכח6 גם כבעל תכונות אנטי-דלקתיות חזקות וכמווסת של המערכת החיסונית. הממצאים האלו מציעים כי הוא עשוי לשחק תפקיד לא רק בטיפול בסימפטומים של ארטריטיס – אלא גם בטיפול במחלה עצמה. למעשה, אחד התיעודים העתיקים ביותר לשימוש הרפואי בקנאביס הוא טקסט סיני משנת 2000 לפנה"ס, שמפאר את הצמח כ"תרופה למחלות שגרוניות", מה שמציע כי התכונות האנטי-דלקתיות והיכולת של קנאביס לווסת את את המערכת החיסונית היו ידועים עוד אז7.

מחקרים8 חדשים (ביניהם כאלו שהתפרסמו בירחון הלאומי של האקדמיה המדעית בארה"ב9) על CBD (קנאבידיול), אחד הקנבינואידים בצמח שאינם פסיכואקטיביים אך בעלי פוטנציאל רפואי גדול, הראו כי הוא מדכא את התגובה האוטו-אימיונית של מערכת החיסון שתוקפת את המפרקים בדלקת פרקים שגרונית אצל עכברים, ובכך מגן עליהם מנזק חמור למפרקים ומשפר משמעותית את מצבם הבריאות.

סרטון של "אגודת הארטריטיס העולמית" על היתרונות שבטיפול בקנאביס רפואי:

הטיפול הקונבנציונאלי בארטריטיס

הטיפול הקונבנציונאלי בארטריטיס נעשה בד"כ באמצעות משככי כאבים נפוצים מקבוצת ה-NSAID's כמו נורופן, אספירין ואקמול, או במשככי כאבים נרקוטיים ממשפחת האופייאטים – קודאין, טרמדקס, אוקסיקונטין, מורפין. על מנת לשכך כראוי את הכאב בארטריטיס באמצעות משככי כאבים נפוצים יש להשתמש בהם באופן יומיומי במינונים מאוד גבוהים (1000-5400 מ"ג ביום של אספירין, לדוגמא). נטילת מינונים גבוהים כ"כ של משככי כאבים מקבוצת ה-NSAID's לאורך זמן עשויה לגרום נזקים חמורים לכבד, והיא גורמת למעל 1,000 מקרי מוות בשנה בארה"ב. בשל העובדה הזאת, הרבה רופאים רושמים נגזרות של משככי כאבים נפוצים אשר אינן פוגעות בכבד, תרופות כגון CMT, Tricosal ו-Trilistate, אך אלו עשויים לגרום לחירשות(!) או צילצולים באוזניים במינונים גבוהים.

השימוש במשככי כאבים נרקוטיים מקבוצת האופיאטיים גורם להתמכרות פיזית ופסיכולוגית, בחילות, שינויי מצב רוח קיצוניים, סחרחורות, קוצר נשימה, הקאות ועייפות. לתרופות האלו יש גם השפעה פסיכואקטיבית ('סטלה') חזקה במיוחד.

הטיפול בנפיחות בארטריטיס נעשה בעיקר באמצעות סטרואידים כמו קורטיזון ופרדניזון. התרופות האלו עלולות לגרום לקטרקט, אוסטאופרוזיס, רמות סוכר גבוהות בדם, בעיות בעיכול, אינסומניה, שינויי מצב רוח קיצוניים, חולשה בשרירים, עצבנות וחוסר שקט, וסיכון מוגבר לפיתוח זיהומים.

מחקרים

למי מגיע קנאביס רפואי – התוויות לרישיון קנאביס

התוויות לרישיון קנאביס רפואי בישראל הן עניין חוקי מסורבל כרגע, משום שעל פי החוק בישראל קנאביס אינו תרופה, אינו רשום כתרופה, ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו. בניגוד לתרופות מרשם אחרות, המרשם לקנאביס אינו מרשם – אלא רישיון מיוחד ממנכ"ל משרד הבריאות לבצע שימוש רפואי ב"סם מסוכן" מסוג קנאביס.

התוויות לרישיון קנאביס רפואי – סטטוס חוקי מעורפל

על פי הצהרה של משרד הבריאות בישראל מיולי 2015, קנאביס אינו תרופה, אינו רשום כתרופה, ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו. יחד עם זאת, קיימות עדויות לכך שהקנאביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסויימים, ולהקל על סבלם.

על פי הוראות פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג 1973, קנאביס הוא חומר המוגדר כ"סם מסוכן" שחל לגביו איסור שימושי אלא אם ניתן לדבר רישיון כדין במסגרת התוויות לרישיון קנאביס.

במילים אחרות – בניגוד לתרופות מרשם אחרות, המרשם לקנאביס אינו מרשם – אלא רישיון מיוחד ממנכ"ל משרד הבריאות לבצע שימוש רפואי ב"סם מסוכן" מסוג קנאביס. הסטטוס החוקי הזה יוצר תסבוכת לוגיסטית ובירוקרטית, ומשרד הבריאות הכריז כי בשנים הקרובות תבוצע רפורמה שתיצור חקיקת קנאביס רפואי מסודרת, כזו שתהפוך את הקנאביס הרפואי לתרופת מרשם מן המניין.

הגבלות וקריטריונים שעשויים לפסול קבלת רישיון

* ככלל, רישיון לשימוש בקנאביס לא יינתן אלא לאחר מיצוי כל הטיפולים המקובלים עבור ההתוויה. רשימת

* התוויות נגד לרישיון קנאביס רפואי – על הרופא הממליץ לבדוק האם למטופל יש 'התוויות נגד' – קריטריונים שעמידה בהם עשויה לפסול אותו מקבלת רישיון קנאביס רפואי. התוויות נגד למתן קנאביס כוללות : פסיכוזה בהווה או בעבר, אי ספיקת לב, הפרעה חרדתית, קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל ממחלה נפשית חמורה. במטופלים מתחת לגיל 21 קיימת גם התווית נגד של היסטוריה של התמכרות או שימוש לרעה בסמים.

* שימוש מקביל בתרופות או תכשירים וחשש לאינטראקציה שלילית או תופעות לוואי לא רצויות בשל השילוב של קנאביס עם תרופות מרשם אחרות.

התוויות לרישיון קנאביס רפואי

קראו גם: רשימת ההנחיות, האיסורים וההגבלות של משרד הבריאות לבעלי רישיון קנאביס רפואי.רישיון לשימוש בקנאביס רפואי ממשרד הבריאות יינתן רק לאחר מיצוי הטיפולים המקובלים, ותחת התוויה מוכרת בלבד .להלן רשימת ההתוויות והתוויות הנגד המוכרות כפי שמפורט בנוהל 106 של משרד הבריאות. מידע זה הינו חלקי, למידע מלא יש לעיין בנוהל 106 המתעדכן מעת לעת שמופיע באתר משרד הבריאות.
כון לעת הזו הן, התוויות לרישיון קנאביס רפואי הן כדלקמן:

התוויות לרישין קנאביס רפואי בתחום האונקולוגיה:

* למטופלי סרטן וHIV (איידס) בזמן טיפול בכימותרפיה ועד חצי שנה מסיומו לצורך הקלה בבחילות, בהקאות או בכאבים הקשורים לטיפול (גם ללא מיצוי טיפולים מקובלים להקלה בבחילות וכו'.) במקרים בהם הרופא המטפל סבור כי יש להמשיך בטיפול בקנאביס בחלוף חצי השנה – יש לפרט את הסיבות להמשך הטיפול ולאיזו תקופה לדעתו יש להמשיכו.

* לצורך שיכוך כאב ממקור סרטני בשלב גרורתי ולאחר מיצוי אפשרויות טיפול מקובלות.

התוויות לרישין קנאביס רפואי בתחום הגסטרואנטרולוגיה:

למטופלים הסובלים ממחלת מעי דלקתית פעילה ומוכחת (מחלת קרוהן– ,Crohn's disease או קוליטיס) – ובנוסף עונים לקריטריונים הבאים :
* מוצו ונכשלו טיפולים תרופתיים מקובלים של לפחות אימונומודולטור אחד (כגון: אימוראן או פורינטול) לתקופה של 3 חודשים לפחות, ובנוסף מנת העמסה מלאה (כלומר 3 טיפולים) של לפחות נוגד TNF אחד (כגון: הומירה או רמיקייד).
* שלילת האופציה לטיפול ניתוחי של הסרת קטע מעי חולה קצר.

ההמלצה לטיפול בקנאביס תוגש ע"י מומחה בגסטרואנטרולוגיה המטפל בחולה לפחות 3 חודשים, בצירוף:
א. תיעוד מפורט של הטיפולים הנ"ל.
ב. פירוט הסיבה לשלילת אופציית הטיפול הניתוחי.

בתחום הכאב:

למטופלים הסובלים מכאב נוירופאתי ממקור אורגני ברור, המטופלים במרפאת כאב מוכרת בתקופה של שנה לפחות לפני הגשת הבקשה ,לאחר מיצוי אפשרויות טיפול מקובלות ובהמלצת מרפאת הכאב בה הם מטופלים ובצירוף שאלון BPI (Brief Pain Inventory) מלא, אשר ישמש ככלי למעקב אחר המטופל בהקשר של יעילות הטיפול בקנאביס.

התוויות לרישין קנאביס רפואי בתחום המחלות זיהומיות:

למטופלים המאובחנים בכשל חיסוני נרכש (איידס), לאחר מיצוי טיפול תרופתי מקובל והסובלים מירידה קיצונית במשקל (Cahexia – מעל % 10 אובדן של משקל גוף) לצורך שיפור תאבון או הקלה בהקאות ותסמיני מערכת העיכול.

התוויות לרישיון קנאביס בתחום הנוירולוגיה:

*למטופלים המאובחנים בטרשת נפוצה (Multiple Sclerosis) במצבים ספסטיים אשר לא הגיבו לטיפול מקובל.

*למטופלים המאובחנים בפרקינסון, המטופלים במשך שנה לפחות בטיפול אנטיפרנקסוני, הסובלים מכאב (כאב כרוני או כאב הנגרם מהריגידיות) אשר לא הגיבו לטיפול מקובל בכאב.
קונטראינדקציה לטיפול – פסיכוזה פעילה.
ההמלצה לטיפול ע"י קנאביס רפואי תוגש על ידי הנוירולוג המטפל המתחייב לביצוע מעקב רפואי מדי שלושה חודשים לפחות.

* למטופלים בגירים המאובחנים בתסמונת טורט, הסובלים מהפרעה תפקודית משמעותית בחיי היומיום אשר לא הגיבו לטיפולים מקובלים. קונטראינדקציה לטיפול – פסיכוזה פעילה או תורשה משפחתית (מדרגה ראשונה) של מחלות פסיכוטיות.

ההמלצה לטיפול ע"י קנאביס רפואי תוגש על ידי הנוירולוג המטפל, בצירוף:
המלצה של פסיכיאטר שבדק את המטופל. בשנת הטיפול הראשונה הרישיון יוגבל לתקופות של שלושה חודשים בכל פעם וחידוש הרישיון יותנה בבחינה והמלצה משותפת של הנוירולוג והפסיכיאטר המטפלים בכל פעם.
החל משנת הטיפול השנייה – הרישיון יוגבל לתקופות של עד שנה בכל פעם ומותנה בהמלצה של הנוירולוג המטפל
והמלצה פסיכיאטרית.

* למטופלים בגירים חולי אפילפסיה, העומדים בכל הקריטריונים במצורף:
מאובחנים כחולי אפילפסיה קשה לפחות שנתיים הסובלים מהפרעה תפקודית משמעותית [התקפים אפילפטיים
הגורמים למוגבלות (Disabling Seizures) כולל התקפים קלוניים כלליים, התקפים מסוג חלקי-מורכב (complex
partial focal dyscognitive), וגם התקפים מוקדיים אחרים אם הם גורמים לסכנת נפילה וחבלה והתקפים טוניים או אטוניים כלליים.

האפילפסיה צריכה להיות עמידה לטיפול, לאחר כישלון של לפחות חמש תרופות אנטי אפילפטיות רשומות כמונו-תרפיה או כמשלב תרופות, והינה מאופיינת בתדירות התקפים של לפחות התקף אחד לחודש תוך טיפול תרופתי מתועד.
ההמלצה לטיפול תוגש על ידי נוירולוג מומחה המטפל בחולה במרפאת אפילפסיה באחד מהמרכזים הרפואיים, בה המטופל נמצא במעקב לפחות במשך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, עם תיעוד של כישלון לפחות 2 תרופות תוך תקופת הטיפול במרפאה זו, ותוך התחייבות של הנוירולוג לביצוע מעקב רפואי ובצרוף המלצה של פסיכיאטר שבדק את המטופל.

* למטופלים קטינים הסובלים מאפילפסיה קשה בלתי נשלטת, לאחר כישלון טיפולים מקובלים בלפחות חמש תרופות/טיפולים ובכללם עמידות או אי הצלחה באחד או יותר מהבאים: דיאטה קטוגנית, קוצב וגאלי, ניתוח. ההמלצה לטיפול תוגש על ידי נוירולוג ילדים המטפל התחייב לביצוע מעקב רפואי מדי שלושה חודשים לפחות. בתחילת הטיפול בקנאביס על החולה להיות לפחות על שתי תרופות מוכרות נוגדות פרכוסים במינון מלא ולהמשיך את הטיפול בהן ללא הורדת מינון למשך תקופה של שישה חודשים ללא פרכוסים שלאחריה ניתן יהיה לשקול הורדה והשארת המטופל על תרופה אחת נוגדת פרכוס והקנאביס.

קראו גם: קנאביס רפואי לילדים.

התוויות לרישין קנאביס רפואי בתחום הטיפול הפליאטיבי:

למטופלים סופניים (תוחלת חיים צפויה של חצי שנה).

התוויות לרישין קנאביס רפואי בתחום הפסיכיאטריה:

למטופלים בגירים המאובחנים בהפרעת דחק פוסט-חבלתית (PTSD) והעונים לקריטריונים הבאים במצורף:
* הפרעה בתר –חבלתית בדרגת חומרה בינונית ומעלה ועונה לקריטריונים של 30% נכות לפחות לפי סעיפי המל"ל, הנמשכת מעבר ל3 שנים ומאופיינת במצוקה נפשית רבה.

* מוצו לפחות 2 התערבויות תרופתיות מקובלות לפרקי זמן מינימאליים של חודשיים כל התערבות וכן מוצו 2 התערבויות פסיכולוגיות מקובלות.

* קונטראינדיקציה מוחלטת לטיפול – היסטוריה של פסיכוזה או שימוש לרעה בסמים.

ההמלצה לטיפול בקנאביס עבורי חולי PTSD תוגש למשרד הבריאות ע"י פסיכיאטר מומחה המטפל בחולה, בצירוף:
א . תיעוד מפורט של הטיפולים כאמור מעלה.
ב . הצהרת הפסיכיאטר המומחה הממליץ, המאשר כי הסביר לחולה את סיכוני הטיפול.
ג . התחייבות הפסיכיאטר המומחה הממליץ, להמשיך במעקב הרפואי בכל משך תקופת הרישיון.

מעקב ודיווח

* קבלת רישיון לשימוש בקנאביס מותנית בביצוע מעקב רפואי אצל הרופא המטפל בכל שלושה חודשים בשנת הטיפול הראשונה. החל משנת הטיפול השניה, תופחת תדירות המעקב לביקור כל שישה חודשים.

* המינון ההתחלתי של הטיפול בקנאביס יהיה בכמות של עד 31 גרם לחודש (כ-1.1גרם ליום) מסוג מוצר הקנאביס אשר בו ריכוז החומרים הפעילים הינו הנמוך ביותר. במקרה שהרופא המטפל יראה צורך בהגדלת המינון, תוגש בקשה מנומקת ומפורטת, והעליה במינון תהיה הדרגתית – לא יותר מתוספת של 10 גרם בחודש בכל העלאת מינון.

* במקרה בו הרופא המטפל סבור כי המטופל אינו כשיר לנהיגה עקב מצבו הרפואי או השימוש שלו בקנאביס – חובתו למסור "הודעת מטפל" ולדווח על כך למכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

קראו עוד: הנחיות ואיסורים לשימוש בקנאביס רפואי, משרד הבריאות.

קנאביס רפואי לטיפול בחולי קוליטיס

קוליטיס היא מחלה דלקתית של המעי הגס, והסימפטומים העיקריים שלה כוללים שילשול, כאבי בטן חזקים, דימום רקטאלי ובעיות בכבד. הטיפול בקנאביס מקל משמעותית על הסימפטומים של המחלה בעזרת הפעלת מספר הרב של רצפטורים קנבינואידיים שממוקמים במערכת העיכול, והוא עושה זאת ללא תופעות הלוואי שכרוכות בתרופות הקונבציונאליות.

קוליטיס היא מחלה שנכללת, כמו מחלת ה'קרוהן', בקטגוריה של מחלות מעי דלקתיות (IBD). נכון ל-2015, כ-37,000 ישראלים סובלים ממחלות מעי דלקתיות. קוליטיס גורמת לדלקת בציפוי של המעי הגס, בעוד קרוהן גורמת לדלקת בציפוי והקיר של המעי הדק ו/או גס. הגורם של מחלות מעי דלקתיות אינו ידוע, אך ישנן ראיות לכך שמדובר במחלות עם בסיס גנטי. הסימפטומים של קוליטיס כוללים שילשול, כאבי בטן חזקים, דימום רקטאלי, עייפות, אובדן משקל, כאבי פרקים, בעיות בכבד, ואדמומיות / נפיחות של העיניים. הטיפול במחלה מצריך לעיתים אישפוזים וניתוחים.

קנאביס רפואי לחולי קוליטיס

בישראל משרד הבריאות מנפיק רישיון שימוש בקנאביס רפואי עבור חולי קוליטיס אשר עומדים בתנאים הבאים:
מטופלים הסובלים ממחלת מעי דלקתית פעילה ומוכחת (מחלת קרוהן– ,Crohn's disease או קוליטיס) – ובנוסף עונים לקריטריונים הבאים :
* מוצו ונכשלו טיפולים תרופתיים מקובלים של לפחות אימונומודולטור אחד (כגון: אימוראן או פורינטול) לתקופה של 3 חודשים לפחות, ובנוסף מנת העמסה מלאה (כלומר 3 טיפולים) של לפחות נוגד TNF אחד (כגון: הומירה או רמיקייד).
* שלילת האופציה לטיפול ניתוחי של הסרת קטע מעי חולה קצר.

ההמלצה לטיפול בקנאביס תוגש ע"י מומחה בגסטרואנטרולוגיה המטפל בחולה לפחות 3 חודשים, בצירוף:
א. תיעוד מפורט של הטיפולים הנ"ל.
ב. פירוט הסיבה לשלילת אופציית הטיפול הניתוחי.

קראו עוד: למי מגיע קנאביס רפואי – התוויות לרישין קנאביס רפואי בתחום הגסטרואנטרולוגיה.

מחקרים מראים כי הטיפול בקנאביס ו/או קנבינואידים הינו יעיל במיוחד בטיפול בסימפטומים של מחלות מעי דלקתיות, בין היתר משום ריבוי הקולטנים הקנבינואידים שנמצאים במערכת העיכול וממוקמים, על פי מחקרים, גם במעי הגס וגם במעי הדק1 הקולטנים האלו אשר מופעלים ע"י הקנאביס ומרגיעים עוויתות, משככים כאבים ומשפרים את פעילות מערכת העיכול2 3. בנוסף, קנאביס כבעל תכונות אנטי-דלקתיות חזקות, ומחקרים חדשים4 משייכים לו גם את היכולת לווסת את המערכת החיסונית – כלומר להפעיל או לעכב את התגובה החיסונית של הגוף.

הטיפול הסימפטומטי בקנאביס רפואי נחשב יעיל במיוחד עבור מחלות מעי דלקתיות משום שהוא מסוגל לתת מענה לסימפטומים מרובים עם תופעות לוואי מינימליות. קנבינואידים משפיעים על התקשורת בין המוח לקיבה ובחזרה וכך מחלישים את אותות הכאב שמגיעים מהקיבה למוח, וגם מווסתים את הפעילות של דרכי העיכול עצמן5. מחקרים מראים כי לקנאבידיול (CBD), הקנבינואיד השני בריכוזו בצמח הקנאביס, יש היכולת להפחית פעילות יתר, דלקות ונזק לרקמה שנגרמים ממחלות בדרכי העיכול אצל עכברים ומכרסמים אחרים6 7. מחקרים נוספים הניבו תגלית חשובה שתומכת במסקנות האלו: כאשר יש דלקת במעי, הגוף מגדיל את מספר הרצפטורים הקנבינואידיים שנמצאים באיזור הדלקת – כדי לווסת את הדלקת באמצעות ספיגת יותר קנבינואידים8.

קנאביס בהשוואה לטיפול הקונבציונאלי בחולי קוליטיס

התרופות הקונבנציונאליות שמשמשות לטיפול במחלות מעי דלקתיות כיום עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות. תופעות הלוואי האלו מאיימות לעיתים קרובות על בריאותו של החולה ומחייבות שימוש בתרופות אחרות לטיפול בתופעות הלוואי. בין התרופות הנפוצות לטיפול במחלות מעי דלקתיות נכללות:
Megestrol acetate (Megace): תרופה נגד תשישות וחוסר תיאבון. תופעות הלוואי החמורות של התרופה כוללות לחץ דם גבוה, סוכרת, דלקות בכלי הדם, אי-ספיקת לב, פירכוסים, שינויים בחשיבה ודלקת ריאות.

Prednisone (Delatasone): תרופה סטירואידית. כמו כל הסטירואידים, השימוש בתרופה עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות, וביניהן אי-ספיקת לב, בריחת אשלגן, היפוקלמיה (מחסור ביוני אשלגן בדם), עודף נתרן בדם, אובדן מסת שריר, אוסטאופרוזיס, סדקים בחוליות של עמוד השדרה, שחיקה של עצמות הגפיים, ודימום פנימי.

Metronidazole (Flagyl) היא תרופה שהוכחה כמסרטנת בניסויים על עכברים וחולדות. תופעות הלוואי שלה כוללות פירכוסים, נוירופאתיה, ואצל 12% מהחולים – בחילה חזקה, שמלווה לעיתים בכאבי ראש, אנורקסיה, הקאות ושילשולים.

מחקרים

קנאביס רפואי לטיפול בחולי קרוהן

קרוהן היא מחלה דלקתית של המעי הגס, והסימפטומים העיקריים שלה הם כאבי בטן חזקים, שילשול, וירידה חדה במשקל. הטיפול בקנאביס מקל משמעותית על הסימפטומים של המחלה בעזרת הפעלת מספר הרב של רצפטורים קנבינואידיים שממוקמים במערכת העיכול, והוא עושה זאת ללא תופעות הלוואי שכרוכות בתרופות הקונבציונאליות.

קרוהן היא מחלה שנכללת, כמו מחלת הקוליטיס, בקטגוריה של מחלות מעי דלקתיות (IBD). קוליטיס גורמת לדלקת בציפוי של המעי הגס, בעוד קרוהן גורמת לדלקת בציפוי והקיר של המעי הדק ו/או גס. הגורם של מחלות מעי דלקתיות אינו ידוע, אך ישנן ראיות לכך שמדובר במחלות עם בסיס גנטי. הסימפטומים הנפוצים ביותר של מחלת קרוהן הם כאבי בטן חזקים, ירידה במשקל, שילשול, דימום רקטאלי ועלייה מסוכנת בטמפרטורת הגוף. הסיבוכים הנפוצים ביותר במחלת קרוהן הם חסימה של המעי והופעתם של כיבים מדממים שעשויים לפגוע ברקמה סביבם. הסיבוכים האלו מצריכים לעיתים ניתוח.

קנאביס רפואי לחולי קרוהן

בישראל משרד הבריאות מנפיק רישיון שימוש בקנאביס רפואי עבור חולי קרוהן אשר עומדים בתנאים הבאים:
מטופלים הסובלים ממחלת מעי דלקתית פעילה ומוכחת (מחלת קרוהן– ,Crohn's disease או קוליטיס) – ובנוסף עונים לקריטריונים הבאים :
* מוצו ונכשלו טיפולים תרופתיים מקובלים של לפחות אימונומודולטור אחד (כגון: אימוראן או פורינטול) לתקופה של 3 חודשים לפחות, ובנוסף מנת העמסה מלאה (כלומר 3 טיפולים) של לפחות נוגד TNF אחד (כגון: הומירה או רמיקייד).
* שלילת האופציה לטיפול ניתוחי של הסרת קטע מעי חולה קצר.

ההמלצה לטיפול בקנאביס תוגש ע"י מומחה בגסטרואנטרולוגיה המטפל בחולה לפחות 3 חודשים, בצירוף:
א. תיעוד מפורט של הטיפולים הנ"ל.
ב. פירוט הסיבה לשלילת אופציית הטיפול הניתוחי.

קראו עוד: למי מגיע קנאביס רפואי – התוויות לרישין קנאביס רפואי בתחום הגסטרואנטרולוגיה.

מחקרים מראים כי הטיפול בקנאביס ו/או קנבינואידים הינו יעיל במיוחד בטיפול בסימפטומים של מחלות מעי דלקתיות, בין היתר משום ריבוי הקולטנים הקנבינואידים שנמצאים במערכת העיכול וממוקמים, על פי מחקרים, גם במעי הגס וגם במעי הדק1 הקולטנים האלו אשר מופעלים ע"י הקנאביס ומרגיעים עוויתות, משככים כאבים ומשפרים את פעילות מערכת העיכול2 3. בנוסף, קנאביס כבעל תכונות אנטי-דלקתיות חזקות, ומחקרים חדשים4 משייכים לו גם את היכולת לווסת את המערכת החיסונית – כלומר להפעיל או לעכב את התגובה החיסונית של הגוף.

הטיפול הסימפטומטי בקנאביס רפואי נחשב יעיל במיוחד עבור מחלות מעי דלקתיות משום שהוא מסוגל לתת מענה לסימפטומים מרובים עם תופעות לוואי מינימליות. קנבינואידים משפיעים על התקשורת בין המוח לקיבה ובחזרה וכך מחלישים את אותות הכאב שמגיעים מהקיבה למוח, וגם מווסתים את הפעילות של דרכי העיכול עצמן5. מחקרים מראים כי לקנאבידיול (CBD), הקנבינואיד השני בריכוזו בצמח הקנאביס, יש היכולת להפחית פעילות יתר, דלקות ונזק לרקמה שנגרמים ממחלות בדרכי העיכול אצל עכברים ומכרסמים אחרים6 7. מחקרים נוספים הניבו תגלית חשובה שתומכת במסקנות האלו: כאשר יש דלקת במעי, הגוף מגדיל את מספר הרצפטורים הקנבינואידיים שנמצאים באיזור הדלקת – כדי לווסת את הדלקת באמצעות ספיגת יותר קנבינואידים8.

קנאביס בהשוואה לטיפול הקונבציונאלי בחולי קרוהן

התרופות הקונבנציונאליות שמשמשות לטיפול במחלות מעי דלקתיות כיום עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות. תופעות הלוואי האלו מאיימות לעיתים קרובות על בריאותו של החולה ומחייבות שימוש בתרופות אחרות לטיפול בתופעות הלוואי. בין התרופות הנפוצות לטיפול במחלות מעי דלקתיות נכללות:
Megestrol acetate (Megace): תרופה נגד תשישות וחוסר תיאבון. תופעות הלוואי החמורות של התרופה כוללות לחץ דם גבוה, סוכרת, דלקות בכלי הדם, אי-ספיקת לב, פירכוסים, שינויים בחשיבה ודלקת ריאות.

Prednisone (Delatasone): תרופה סטירואידית. כמו כל הסטירואידים, השימוש בתרופה עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות, וביניהן אי-ספיקת לב, בריחת אשלגן, היפוקלמיה (מחסור ביוני אשלגן בדם), עודף נתרן בדם, אובדן מסת שריר, אוסטאופרוזיס, סדקים בחוליות של עמוד השדרה, שחיקה של עצמות הגפיים, ודימום פנימי.

Metronidazole (Flagyl) היא תרופה שהוכחה כמסרטנת בניסויים על עכברים וחולדות. תופעות הלוואי שלה כוללות פירכוסים, נוירופאתיה, ואצל 12% מהחולים – בחילה חזקה, שמלווה לעיתים בכאבי ראש, אנורקסיה, הקאות ושילשולים.

מחקרים נוספים:

Cannabis Induces a Clinical Response in Patients With Crohn's Disease: A Prospective Placebo-Controlled Study
(Clinical Gastroenterology and Hepatology, 2013).

Cannabis Finds Its Way into Treatment of Crohn's Disease
(Pharmacology, 2014).

Treatment of Crohn’s Disease with Cannabis: An Observational Study
(Israel Medical Association journal, 2011).

Cannabis Alleviates Symptoms Of Crohn’s Disease
(O’Shaughnessy’s, 2005).

Cannabis use amongst patients with inflammatory bowel disease
(European Journal of Gastroenterology & Hepatology, 2011).

מחקר ישראלי בשיתוף בית חולים מאיר בכפר סבא, אוניברסיטת תל אביב, רפאל משולם והאוניברסיטה העברית:
Cannabis for Inflammatory Bowel Disease
(Digestive Diseases, 2014).

קנאביס רפואי לטיפול בחולי איידס (HIV)

איידס היא אחת המחלות הראשונות שעבורן ניתנה התוויה לטיפול בקנאביס. מחקר מ-2004 העריך כי כמעט רבע(!) מחולי ה-HIV בארה"ב משתמשים בקנאביס – באופן חוקי או לא חוקי1.

מספר רב של מחקרים הוכיחו כי לקנאביס היכולת להקל על כל הסימפטומים שמתלווים למחלה, והמסקנה הזאת אומצה ע"י אירגונים רפואיים רבים, בין היתר איגוד האוניברסיטאות לרפואה בארה"ב (IOM), שקבע כי: "הטיפול בקנבינואידים מעניק לחולי איידס הקלה בטווח רחב של סימפטומים, והיעילות שלו עולה על זו של התרופות הקונבנציונאליות שקיימות כיום בשוק".2

מעל 30% מחולי האיידס סובלים מכאבי תופת בקצות העצבים (נוירופתיה), שנגרמים בעקבות השימוש בתרופות אנטירטרוויראליות, שהן הטיפול הקונבנציונאלי העיקרי ל-HIV. מכיוון שמדובר בכאב נוירופאתי שעמיד במיוחד למשככי כאבים קונבצניואליים – נכון להיום אין בשוק תרופה שמצליחה להקל על הכאבים האלו עבור רוב החולים, וכתוצאה מתופעת הלוואי הזו חלק מהחולים מפחיתים או אפילו מפסיקים את השימוש שלהם בתרופות הקריטיות האלו. בשנים האחרונות, מחקרים קליניים, הוכיחו כי הטיפול ב-THC יעיל במיוחד בשיכוך אותם כאבים נוירופאתיים שאינם מגיבים למשככי כאבים3.

טיפול בחולי איידס באמצעות קנאביס

בתחילת שנות ה-70, החלו להתפרסם מחקרים על היכולת של קנאביס לעודד תיאבון אצל נבדקים בריאים. המחקרים הראשונים בחולי איידס הראו שצריכת THC מקלה באופן משמעותית על הבחילות הקשות ומעניקה לחולים תיאבון, מה שמביא לעלייה במשקל ושיפור במצב רוח. המשמעות הקלינית של התגלית הזו אינה שולית – המערכת החיסונית אצל חולי איידס מוחלשת גם ככה, כך שלתזונה לקויה עשויות להיות השלכות הרות אסון על מצבם.

ב-1992, לאחר שסדרה של מחקרים הוכיחה מעבר לכל ספק את היכולת של THC לגרום לעלייה במשקל אצל חולי איידס, ה-FDA אישר לראשונה את הטיפול בחולי איידס באמצעות 'מארינול' (גלולות של THC סינתטי). באותם ימים קנאביס רפואי עדיין היה טאבו מוחלט בארה"ב.

מחקרים חדשים מראים כי בנוסף לטיפול בסימפטומים, קנאביס יכול גם להאט את התפשטות נגיף ה-HIV על ידי עיכוב הייצור של חלבון מסויים שבעזרתו הנגיף משכפל את עצמו4. האפקט הקליני הזה לא מגיע מ-THC או מ-CBD, אלא מחומר בשם Denbinobin שנמצא בצמח הקנאביס. בהתאם לממצא הזה, הטיפול ב-THC בצורת 'מארינול' לא יעזור בעיכוב התפשטות הנגיף – רק הטיפול בקנאביס רפואי יעשה זאת.

מחקרים

Cannabis in painful HIV-associated sensory neuropathy: a randomized placebo-controlled trial
(Neurology, 2007).

קנאביס רפואי לחולי פרקינסון

פרקינסון היא מחלה הפוגעת בייצור דופאמין במוח, באיזור שאחראי על שליטה בתנועות מוטוריות. המחלה נפוצה בעיקר אצל קשישים והיא פרוגרסיבית, כרונית וחשוכת מרפא. המחלה נגרמת בעקבות מוות של כמות משמעותית (לפחות 60%) מתאי המוח המייצרים דופמין באזור במוח שנקרא "הגרעין השחור", אשר אחראי על תנועות מוטוריות.

פרקינסון – סימפטומים

הסימפטומים המאפיינים את המחלה הם רעד בידיים (ולעיתים גם ברגליים ובלסת), נוקשות של השרירים הגורמת לפגיעה ביכולת התנועה, איטיות תנועתית ופגיעה ביציבה. חולי פרקינסון הופכים לאט לאט לנכים, שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם ולבצע בעצמם פעילויות חיוניות יומיומיות כמו בישול, אכילה, שמירה על היגיינה ועשיית צרכים בשירותים.

בנוסף לכך, לעיתים קרובות מלווים הסימפטומים, בעיקר אלה הקשורים לנוקשות השרירים, בכאבים חזקים. הכאב נגרם משום שתזוזה של כל עצם כרוכה בכיווץ של שריר אחד והתרפות של השריר הנגדי לו. כאשר השרירים לא נרפים כנדרש, העצם נמשכת בו זמנית לשני הכיוונים ונגרם כאב. 1

פרקינסון – הטיפול הקונבנציונאלי

מכיוון שפרקינסון היא מחלה חשוכת מרפא, מטרת הטיפול היא לא לרפא את המחלה, אלא לשפר את איכות החיים של המטופל ולעכב את התפתחות המחלה כמה שניתן. שימוש בתרופות כגון L-dopa, אשר גורמות למוח לשחרר דופאמין בצורה מלאכותית, עשויות להאט את קצב התפתחות המחלה ולהקל במעט על הסימפטומים על מנת לאפשר תפקוד סביר לתקופה מסויימת.

יחד עם זאת, גם התרופות לפרקינסון המשמשות להקלה, הן בעלות תופעות לוואי לא נעימות, מכאיבות לפעמים ומשבשות שגרת חיים. התרופה הנפוצה ביותר, L-dopa, עלולה אף לגרום לפיתוח סכיזופרניה בשל הפרשת הדופאמין המאולצת שהיא גורמת. בנוסף, התרופות הללו מפסיקות להשפיע בשלב מסויים של התפתחות המחלה.

פרקינסון – טיפול בקנאביס רפואי

השפעתו של הקאנביס יוצרת הרפיה של השרירים, ולבכך מפחיתה משמעותית את נוקשות השרירים, משחררת את התנועה ומקטינה את הכאב אותו חשים החולים. להשפעה זו חשיבות רבה, משום שהיא מאפשרת לחולים לבצע פעולות שגרתיות שללא שימוש בקנאביס הם מתקשים או אינם מסוגלים כלל לבצען.

בנוסף, מחקרים הראו שלאחר השימוש בחומר ישנה ירידה משמעותית ברעידות מהן סובלים רוב חולי הפרקינסון. כמו כן, השימוש בקאנביס רפואי מפחית את תופעות הלוואי החמורות (כמו דיסקינזיה – תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות) הנגרמות כתוצאה משימוש בתרופות קונבנציונאליות כמו L-dopa.

הקנאביס הרפואי נצרך במגוון של דרכים, בדרך כלל על פי יכולתו של החולה. ניתן לעשן את הקנאביס, בשלבים בהם חולה הפרקינסון עדיין מסוגל לאחוז בסיגריה. במקרים חמורים ניתן לשאוף את החומר דרך מכשיר אינהלציה, להכניס אותו לתוך המזון או לתוך קפסולה, ועוד.

צפו: חולה פרקינסון ישראלי משתמש בקנאביס רפואי ומראה שיפור דרסטי תוך שניות:

טיפול בקנאביס ברפואי לחולי פרקינסון – ישראל

בישראל, חולי פרקינסון יכולים לקבל רישיון לטיפול בקנאביס רפואי ממשרד הבריאות, אם הם עומדים בתנאים הבאים:
מטופלים המאובחנים בפרקינסון, המטופלים במשך שנה לפחות בטיפול אנטיפרנקסוני, הסובלים מכאב (כאב כרוני או כאב הנגרם מהריגידיות) אשר לא הגיבו לטיפול מקובל בכאב.
קונטראינדקציה לטיפול – פסיכוזה פעילה.
ההמלצה לטיפול ע"י קנאביס רפואי תוגש על ידי הנוירולוג המטפל המתחייב לביצוע מעקב רפואי מדי שלושה חודשים לפחות.

קנאביס רפואי לטיפול בפוסט טראומה (PTSD)

PTSD (הפרעה פוסט-טראומתית) היא אחת nהמחלות הנפוצות שמטופלות בקנאביס רפואי בעולם. קנאביס, ובייחוד THC, הוכחו מחקרית וקלינית כבעלי יכולת ייחודית לנטרל את חלומות הזוועה ושאר הסימפטומים של ההפרעה. ביוני 2014 אישר משרד הבריאות בישראל את הטיפול בקנאביס רפואי לחולי PTSD.

PTSD – רקע

הפרעת דחק פוסט טראומטית יכולה להשפיע על כל מי שחווה אירוע טראומטי. ההפרעה מאופיינת בהתפתחותם של סימפטומים מסוימים לאחר חשיפה לאירוע טראומטי של לחץ קיצוני. האירוע בדרך כלל מערב חוויות אישיות של מוות ממשי או איום לרצח, פגיעה חמורה או פציעה של אדם אחר, שהוא לעתים קרובות בן משפחה או חבר קרוב.
למרות שרוב האנשים חושבים על הלם קרב בהקשר של פוסט-טראומה, הרוב המכריע של הסובלים מההפרעה אינם יוצאי צבאי.חוץ מנפגעים צבאיים, אלא אנשים שהיו עדים לאירועים טראומתיים אחרים כמו התעללות פיזית או מינית, תאונות דרכים, אסונות טבע ואלימות במשפחה.

PTSD

טיפול בקנאביס רפואי לחולי PTSD בישראל

בתחילת מאי 2014 התפרסם בכתב העת לסמים פסיכואקטיביים מחקר שמצא כי הטיפול בפוסט-טראומה בעזרת קנאביס הוביל לירידה של 75% בסימפטומים שמקושרים עם התסמונת בקרב הנבדקים.1. ביוני 2014 פורסם מחקר ישראלי של המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה בכתב העת "נוירפסיכופרמקולוגיה", אשר מצא כי הטיפול בקנאביס יכול למנוע נזקים ותופעות לוואי הנגרמים עקב תסמונת PTSD ואף למנוע לחלוטין את התפתחות התסמונת אם ניתן מיד לאחר האירוע הטראומתי2.

באותו חודש אישר משרד הבריאות את צירופה של התסמונת לרשימת המחלות המזכות ברשיון קנאביס רפואי. עבור חולים שעומדים בקריטריונים הבאים:
* מיצוי טיפול תרופתי ופסיכולוגי.
* עבר נפשי ופלילי נקי.
* רקע פוסט טראומתי של 3 שנים ומעלה והגדרת נכות של 30% אחוז לפחות.

קראו עוד: למי מגיע קנאביס רפואי – רשימת ההתוויות המלאה של משרד הבריאות לקנאביס רפואי

במקביל דווח כי משרד הבריאות יחדול מלהכריח מטופלים להשתמש בשמן קנאביס מהול כפי שעשה עד כה ויתיר לכל חולה לבחור את הטיפול המועדף עליו. בנוסף מתירים במשרד הבריאות את הרסן מחידושי הרשיונות וחוזרים לאשר רשיונות בתוקף של שנה לפחות, ולא של חצי שנה מקסימום כפי שהיה נהוג בשנים האחרונות.

קנאביס רפואי לחולי תסמונת טורט

קנאביס רפואי לחולי תסמונת טורט – ישראל

הטיפול בחולי טורט באמצעות קנאביס בישראל אושר על ידי משרד הבריאות ביולי 2013 1. משרד הבריאות מנפיק רישון קנאביס רפואי לחולי תסמונת טורט אשר עומדים בקריטריונים הבאים:
מטופלים בגירים המאובחנים בתסמונת טורט, הסובלים מהפרעה תפקודית משמעותית בחיי היומיום אשר לא הגיבו לטיפולים מקובלים. קונטראינדקציה לטיפול – פסיכוזה פעילה או תורשה משפחתית (מדרגה ראשונה) של מחלות פסיכוטיות.

היתרונות של קנאביס עבור בטרשת נפוצה הם רבים – חולי טרשת רבים מדווחים על תחושות של כאב בלתי מוסבר, דקירות ועקצוצים באיברים שונים ובעור, וישנם גם כאלו שסובלים מתחושה עוצמתית של שריפה בעור. מריחואנה רפואית ידועה בתור משכך כאבים טבעי ורבים מהחולים נהנים מהפחתה של הכאבים גם במקרים בהם משככי הכאבים הנרקוטיים לא הועילו.

אחד התסמינים שגורמים לפגיעה החמורה ביותר באיכות החיים של החולים בטורט הוא עוויתות השרירים החמורות. קנאביס רפואי מביא להקלה משמעותית בתסמין זה, משום שהוא גורם להרפיה של השרירים במהירות וביעילות. במספר מחקרים אף נמצא שקנאביס איפשר לחולים מסוימים לחזור וללכת לאחר שהיו מרותקים למיטתם או לכיסא גלגלים זמן רב מפאת העוויתות הקשות מהן סבלו.

הקנאביס הרפואי מפחית במידה משמעותית את תדירות הטיקים בחולים. המריחואנה הרפואית משפרת את איכות השינה של החולים באופן ניכר, והשימוש בקנאביס מפחית משמעותית את הסיכון לחרדות ומצבי לחץ שגורמים להגברת החומרה של הטיקים בקרב החולים.

צפו: ההשפעה של טיפול בקנאביס רפואי לחולי תסמונת טורט, כתבה בחדשות ערוץ 10:

ההמלצה לטיפול ע"י קנאביס רפואי תוגש על ידי הנוירולוג המטפל, בצירוף:
המלצה של פסיכיאטר שבדק את המטופל. בשנת הטיפול הראשונה הרישיון יוגבל לתקופות של שלושה חודשים בכל פעם וחידוש הרישיון יותנה בבחינה והמלצה משותפת של הנוירולוג והפסיכיאטר המטפלים בכל פעם.
החל משנת הטיפול השנייה – הרישיון יוגבל לתקופות של עד שנה בכל פעם ומותנה בהמלצה של הנוירולוג המטפל והמלצה פסיכיאטרית.

הרישיון ניתן לשימוש בקרב הלוקים בתסמונת טורט שההפרעה שלהם גורמת להם לקשיים תפקודיים ניכרים כמו קשיים במציאת עבודה וביצירת קשרים חברתיים. בתוכנית "שאיפות גדולות" עם אברי גלעד בערוץ 8 מובא סיפורים של כמה חולי טורט ישראלים, אחד מהם, ילד בן 17, מספר כי היה סובל לעיתים מהתקפים של עד 100 טיקים בשעה ולאחר שימוש בקנאביס בצורת אינהלציה עברי עליו כ-4 שעות ללא טיק אחד דבר אשר הביא לו הקלה אדירה על גופו וכמובן גם על נפשו.

קנאביס רפואי לטיפול בחולי טרשת נפוצה (MS)

כ-350,000 אמריקאים ו-5,000 ישראלים סובלים מטרשת נפוצה (MS) – מחלה כרונית של מערכת העצבים שעשויה להיות קטלנית. הטיפול הקונבנציונאלי בחולי טרשת נפוצה הוא טיפול סימפטומטי, שמתמקד בהפחתת העוויתות, הכאב, החולשה, הדיכאון, והבעיות בשלפוחית השתן שנגרמים מהמחלה. הטיפול בקנאביס הוכח כיעיל במיוחד במקרים שבהם תרופות קונבנציונאליות נכשלו.

טרשת נפוצה היא מחלה אוטו-אימיונית של מערכת העצבים המרכזית, שבה מערכת החיסון תוקפת את המיאלין – החלבון השמנוני שמהווה את שכבת ההגנה של הנוירונים וסיבי עצב אחרים. ככל שהמחלה מתפתחת, התקשורת הכימית בין הנוירונים במערכת העצבים המרכזית הופכת לאיטית ומסורבלת, ואז מופיעים סימפטומים נוספים כגון כאב, עוויתות, רעד בגפיים, תשישות, עוויתות בשרירים, וחוסר שליטה על הסוגרים. לכל הסימפטומים של טרשת נפוצה יש השפעה שלילית עצומה על איכות החיים של החולים. בדרך כלל הסימפטומים של טרשת נפוצה באים והולכים – מה שעשוי ליצור את הרושם השגוי שהמחלה חלפה.

מכיוון שרופאים אינם מחוייבים לדווח על מקרים של טרשת נפוצה ומכיוון שהסימפטומים של המחלה עשויים להיות סמויים למשך זמן, שיעור הלוקים בטרשת נפוצה הינו הערכה בלבד. עם זאת, ידוע כי טרשת נפוצה היא המחלה הנוירולוגית הניוונית הנפוצה ביותר אצל צעירים, שהיא מופיעה בדרך כלל בין גיל 20 לגיל 40, ושהיא נפוצה פי שניים אצל נשים לעומת גברים.

קנאביס רפואי לחולי טרשת נפוצה (MS)

בישראל, משרד הבריאות מנפיק רישיון לטיפול בקנאביס רפואי עבור מטופלים המאובחנים בטרשת נפוצה (Multiple Sclerosis) במצבים ספסטיים אשר לא הגיבו לטיפול מקובל. מחקרים רבים, ביניהם כאלו של התאחדות הרופאים הקנדית1 והאגודה האירופאית לנוירולוגיה2 הראו כי לטיפול בקנאביס יש את היכולת לגרום לשיפור דרמטי בסימפטומים של המחלה, ביניהם עוויתות, כאב כרוני, רעד, חוסר תפקוד מיני, אי-תפקוד של המעיים או שלפוחית השתן, ראייה מטושטשת, הפרעות בהליכה ובאיזון (אטקסיה), ואובדן זיכרון3 4 5 6 7 8 9 10.

התפרצויות של טרשת נפוצה נגרמים ככל הנראה מפעילות אבנורמלית של המערכת החיסונית, אשר גורמת לדלקת שמשמידה את ציפוי המיאלין שמגן על העצבים במוח או בחוט השדרה. לאחר מתקפות חוזרות כאלו של המערכת החיסונית, סיבי העצב נשארים חשופים, ללא ציפוי מיאלין שיגן עליהם, מה שמפעיל עליהם לחץ שעשוי לגרום לפגיעה חמורה או מוות של תאי עצב. אם כן, מעבר לסימפטומים הקשים של המחלה, היא גורמת גם לניוון של מערכת העצבים, מה שעשוי לגרום לנכות בלתי הפיכה. מחקרים חדשים מציעים כי קנאביס, בניגוד לתרופות הקונבנציונאליות שקיימות היום, יכול לא רק לטפל בסימפטומים – אלא גם להגן מפני אותו ניוון של מערכת העצבים11.

הטיפול הקונבצניואלי בחולי טרשת נפוצה

הטיפול הקונבנציונאלי במחלה הוא טיפול סימפטומטי בלבד – תרופות שנועדו להקל על הסימפטומים של המחלה, אך לא לרפא אותה או להגן מפני הנזק שלה. התרופות הנפוצות ביותר הן תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים כמו קלונקס (Clonazepam) ו-ואליום / אסיוול (Diazepam). שנועדו לטפל בעוויתות בשרירים וברעד. מנת יתר של התרופות האלו, במיוחד כאשר הן נלקחות בשילוב עם אלכוהול, עשויה לגרום לאובדן הכרה ומוות. תופעות לוואי נפוצות של התרופות האלו כוללות תשישות, סחרחורת, קשיים בהליכה וביציבה, דיבור עילג, כאבים והתכווצויות בבטן, ראייה מטושטשת, פגיעה בדחף המיני, עצירות, שילשול, יובש בפה, דופק מואץ, עוויתות בשרירים, חסימה של השתן, ורעידות. מחקרים בבעלי חיים הראו כי השימוש בקלונקס או באסיוול במהלך ההרין עלול לגרום לבעיות בלידה ואף למוות של העובר. השימוש בתרופה ממכרת כמו קלונקס במהלך ההריון עשוי להפוך גם את התינוק עצמו למכור פיזית לתרופה, ולגרום לאמא להפריש את התרופה בתוך חלב האם – מה שעשוי לפגוע בתינוק היונק.

חולה טרשת נפוצה ואשתו מספרים כיצד הקנאביס הרפואי שינה את איכות חייהם:

מחקרים

קנאביס רפואי לכאב כרוני

חולי כאב כרוני הם לרוב מטופלים שסובלים ממחלה חשוכת מרפא, ועל כן הטיפול בהם לא נועד לטפל במחלה אלא בסימפטום העיקרי שלה – כאב מתמשך ובלתי נסבל. הטיפול בקנאביס הוכח כיעיל במיוחד בשיכוך כאבים ומהווה אלטרנטיבה לתרופות הנרקוטיות שניתנות בדרך כלל לכאב כרוני.

מהו כאב כרוני?

כמיליון איש בישראל סובלים מכאב כרוני המחייב התייחסות רפואית לאורך זמן. הלוקים בכאב כרוני הם מטופלים שסובלים מאחת או יותר ממגוון בעיות רפואיות שהרפואה המודרנית עדיין לא הצליחה לרפא (לחלקם אין כסף לשלם עבור ניתוח יקר, אך עבור רובם פשוט לא קיים פתרון רפואי מלא).

על כן, הטיפול בחולים אלו לא מכוון כלפי טיפול במחלה אלא בסימפטום העיקרי שלה אצלם – כאב, ושיכוך הכאב נעשה בעזרת תרופות מרשם נרקוטיות ממשפחת האופייאטים / אופיואידים כגון מורפין, טרמאדול, קודאין, ואוקסיקונטין. לכאב כרוני ומשתק עשויים להיות הרבה גורמים, או לפעמים שילוב של גורמים. הסובלים מכאב כרוני הם בין היתר חולי סרטן, איידס, טרשת נפוצה (MS), ארטריטיס, ועוד. הכאב הוא אינו המחלה העיקרית – אלא סימפטום חמור, כרוני ובלתי נסבל שמשתנה בתדירות, במשך ובחומרה ממטופל למטופל. הטיפול בכאב כרוני מותאם לחומרת הכאב – לא לחומרת המחלה.

למרות שמדובר בטיפול סימפטומי בלבד, החשיבות של הטיפול בכאב כרוני נובעת מההשלכות המרחיקות לכת שלו – מטופלים שחווים כאב בלתי נסבל ללא הפסקה עלולים לרצות לשים קץ לחייהם – או להפסיק טיפולים מצילי חיים כגון כימותרפיה והליכים כירורגיים בשל הכאב שכרוך בהם. במצבים כאלה, שיכוך כאבים עשוי לעשות את ההבדל בין חיים ומוות עבור המטופל. המטרה הקלינית של הטיפול בכאב כרוני היא להפחית את הכאב כמה שיותר, אך באותו זמן למזער כמה שיותר את תופעות הלוואי שנגרמות מהתרופות לשיכוך הכאב.

קנאביס עבור כאב כרוני

השימוש בקנאביס לשיכוך כאבים בבני אדם תועד לראשונה לפני כ-5,000 שנים1 2 3, ומחקרים עדכניים מוכיחים את היעילות של THC בשיכוך כאבים חזקים גם במקרים בהם משככי כאבים נרקוטיים ממשפחת האופייאטים נכשלו4 5 6 7.

בישראל, משרד הבריאות מנפיק רישיון לשימוש בקנאביס רפואי עבור חולי כאב כרוני אשר עומדים בקריטריונים הבאים:
* מטופלים הסובלים מכאב נוירופאתי ממקור אורגני ברור, המטופלים במרפאת כאב מוכרת בתקופה של שנה לפחות לפני הגשת הבקשה ,לאחר מיצוי אפשרויות טיפול מקובלות ובהמלצת מרפאת הכאב בה הם מטופלים ובצירוף שאלון BPI (Brief Pain Inventory) מלא, אשר ישמש ככלי למעקב אחר המטופל בהקשר של יעילות הטיפול בקנאביס.

קראו עוד: למי מגיע קנאביס רפואי – רשימת ההתוויות המלאה של משרד הבריאות.

הטיפול בכאב כרוני באמצעות קנאביס יכול להיות בלעדי או משולב עם תרופות קונבנציונאליות. חולי כאב כרוני מטופלים כמעט תמיד באמצעות משככי כאבים נרקוטיים ממשפחת האופייאטים כמו מורפין ואוקסיקודון. מכיוון שמדובר במשפחת התרופות הממכרת ביותר שידועה לאדם – קיימת סכנה גבוהה של פיתוח תלות פיזית באופייאטים או שימוש לרעה (נטילת מינונים מוגזמים כדי לחוות את האופוריה החזקה שהתרופה משרה על המשתמש). בנוסף, תופעת הלוואי העיקרית של השימוש באופייאטים היא בחילה חזקה, שעשויה לגרום לחוסר תיאבון, ירידה חדה במשקל, תת-תזונה, ובהתאם – הידרדרות במצב הרפואי. חלק מהמטופלים אף מחליטים להפסיק את הטיפול מכיוון שאינם מסוגלים לסבול את הבחילות.

הטיפול בקנאביס יכול להתווסף לטיפול באופייאטים – וכך לנצל את האפקט האנטי-אמטי (נוגד בחילות) החזק של קנאביס כדי להתגבר על הבחילה מהטיפול באופייאטים. מכיוון שקנאביס הוא גם משכך כאבים עוצמתי בפני עצמו – הוספת הטיפול בקנאביס תבוא על חשבון ירידה במינון התרופות האופייאטיות – מה שמפחית משמעותית את הסיכון לפיתוח תלות פיזית באופייאטים. מטופלי כאב רבים אף הצליחו לזנוח לחלוטין את הטיפול הקונבנציונאלי באופייאטים, ולעבור לטיפול בקנאביס באופן בלעדי.

עדויות מטופלי קנאביס רפואי – כאב כרוני (מתוך "שאיפות גדולות" עם אברי גלעד, ערוץ 8):

הטיפול הקונבנציונאלי בכאב כרוני

הטיפול הקונבנציונאלי בכאב כרוני נעשה בד"כ באמצעות משככי כאבים נרקוטיים ממשפחת האופייאטים – קודאין, טרמדקס, אוקסיקונטין, מורפין. השימוש במשככי כאבים נרקוטיים מקבוצת האופיאטיים גורם להתמכרות פיזית ופסיכולוגית, בחילות, שינויי מצב רוח קיצוניים, סחרחורות, קוצר נשימה, הקאות ועייפות. לתרופות האלו יש גם השפעה פסיכואקטיבית ('סטלה') חזקה במיוחד.

כאב כרוני
כאב כרוני – המינונים המומלצים של משככי כאבים נרקוטיים בישראל.

השימוש במשככי כאבים נרקוטיים בישראל עלה ב-47% בין השנים 2000-2008, וזאת בעיקר בשל הקלה בקריטריונים עבור קבלת מרשם לתרופות אלו8. על פי הערכות של משרד הבריאות, בישראל יש כמה מאות אלפים מטופלים עם מרשם למשככי כאבים נרקוטיים ממשפחת האופייאטים. השימוש לרעה בתרופות האלו הוכרז כמגיפה בארה"ב, כאשר מספר מקרי המוות ממנת יתר שלהן עקף את זה של כל הסמים הבלתי חוקיים ביחד. ב-2013, השנה האחרונה לגביה יש נתונים מהימנים, היו מעל 15,000 מקרי מוות כאלו בארה"ב, לפי המרכז לבקרה ומניעת תחלואה (CDC). הרואין, לשם השוואה, גורם לכ-5,000 מקרי מוות בשנה בארה"ב, וקוקאין לעוד כ-5,000.

שימוש לרעה במשככי כאבים נרקוטיים

קראו עוד: על השימוש לרעה בתרופות לשיכוך כאבים בישראל.

השימוש לרעה בתרופות מרשם הפך בשנים האחרונות למגיפה גם בישראל, שבה בהיעדר נתונים פורמאליים, ניתן להסתמך רק על הערכה גסה של 'הועדה לניפוק סמים מסוכנים וחומרים פסיכוטרופיים' של משרד הבריאות, שהעריכה כי כ-200,000 ישראלים משתמשים לרעה (לא למטרה רפואית) בתרופות מרשם. ובהתאם, כמו בארה"ב, גם בארץ אחוזי המוות מתרופות מרשם עלו בצורה קיצונית בשנים האחרונות – על פי פרופסור שלמה נוי, סמנכ"ל בית חולים שיבא בתל השומר.

צפו: מגיפת משככי הכאבים בארה"ב ובישראל

מחקר של קופת החולים כללית מצא כי השימוש במשככי כאבים נרקוטיים בקרב מטופלי קופ"ח כללית עלה ב-68% בין השנים 2000-2004. הנתון הזה הופך לעלייה של 96% בשימוש של מטופלי כללית באופייאטים בין השנים 2000-20069. מחקר של אוניברסיטת בן גוריון מצא שכמות המרשמים לאופיואיד הסינתטי החדש 'פנטניל', אשר חזק פי 100 ממורפין ונחשב למשכך הכאבים הנרקוטי החזק בעולם כיום, עלתה פי 3 עבור מטופלי כאב כרוני בישראל בין 2000 ל-2006. עלייה דומה נמצאה גם בשימוש ב'אוקסיקודון' ('פרקוסט', 'אוקסיקונטין')10.

במחוז 'קולומביה הבריטית' (B.C) בקנדה בלבד, נרשם ב-2016 ממוצע של שני מקרי מוות ביום ממנות יתר של פנטאניל – 60% מסך כל מקרי המוות מסמים במדינה11. בשנת 2016 אגדת המוזיקה Prince מת גם הוא ממנת יתר של התרופה.

קנאביס רפואי עבור חולי כאב כרוני
מחקר של אוניברסיטת בן גוריון מצא שכמות המרשמים לאופיואיד הסינתטי החדש 'פנטניל', אשר חזק פי 100 ממורפין ונחשב למשכך הכאבים הנרקוטי החזק בעולם כיום, עלתה פי 3 עבור מטופלי כאב כרוני בישראל בין 2000 ל-2006. במחוז 'קולומביה הבריטית' (B.C) בקנדה בלבד, נרשם ב-2016 ממוצע של שני מקרי מוות ביום ממנות יתר של פנטאניל – 60% מסך כל מקרי המוות מסמים במדינה. בשנת 2016 אגדת המוזיקה Prince מת גם הוא ממנת יתר של התרופה
על פי הערכות, באירופה אחד מכל ארבעה מבוגרים סובל מכאב כרוני, ובארה"ב לפחות 38 מיליון מבוגרים סובלים מכאב כרוני – מתוכם כ-12 מיליון השתמשו בקנאביס כטיפול, באופן חוקי או לא חוקי. הספרות המחקרית בארה"ב מצאה עלייה של פי 10 בשיעור מקרי המוות ממנת יתר לא מכוונת (ללא ניסיונות אובדניים מכוונים) בין השנים 1997-1971, כאשר בשנת 1977 שיעור מקרי המוות משימוש במשככי כאבים היה גבוה יותר מאשר שיעור המוות משימוש בקוקאין והרואין יחד. דיווחים מסוג זה הולידו קריאות להגבלת השימוש באופיואידים מצד גורמים רפואיים ופוליטיים והתוצאות לא איחרו להגיע: מנהל אחד המרכזים לטיפול בכאב בארצות הברית סיפר לאחרונה שבמרכז שבניהולו אין רושמים יותר אופיואידים לחולים הסובלים מכאב כרוני שאינו ממקור ממאיר.

יש לציין שלא מומחים לרפואת שיכוך כאב אלא רופאים ממקצועות אחרים הם אלו שרושמים את מינוני האופיואידים הגבוהים ביותר – על פי רוב לחולים הסובלים מכאב כרוני שאינו ממקור ממאיר. עובדה זו מדגישה את היעדר ההכשרה מתאימה ברפואת שיכוך כאב. מינוני האופיואידים הנרשמים בארה"ב גבוהים הרבה יותר מאילו שמקובל לרשום בארץ, אך גם בישראל מודעים לקיום הבעיה ומנסים להתמודד עמה באמצעות תוכניות הוראה והכשרה אינטנסיביות, בתקווה ששימוש נכון ואחראי באופיואידים ימנע מישראל להגיע לרמות הקיצוניות של השימוש באופייאטים בארה"ב12. על פי החקיקה בישראל, לכל רופא (גם רופא משפחה) מותר לרשום מרשם לאופייאטים למשך חודש אחד ללא הגבלת מינון. רוב רופאי המשפחה יבקשו ממטופל לקבל חוות דעת מרופא מומחה אחרי יותר מחודש או חודשיים של טיפול, אך החוק אינו מחייב אותם לעשות זאת13.

מחקרים

קנאביס רפואי לטיפול בחולי אפילפסיה

אפילפסיה ("מחלת הנפילה") היא הפרעה נוירולוגית ארוכת טווח המאופיינים בפרכוסים אפילפטיים – התקפי רעידה בלתי נשלטים שמשתנים בחוזקם ובאורכם. כשליש מחולי האפילפסיה אינם מסוגלים לשלוט בהתקפים שלהם גם עם הטיפול הרפואי הכי מתקדם.

אפילפסיה
השוואה בין סריקות מוח של מטופל חולה אפילפסיה (צד ימין) מול מטופל בריא.

אפילפסיה וטיפול בקנאביס רפואי – ישראל

בישראל, משרד הבריאות מנפיק רישיון לשימוש בקנאביס רפואי עבור חולים אפילפטיים אשר עומדים בקריטריונים הבאים:
מטופלים בגירים חולי אפילפסיה, העומדים בכל הקריטריונים במצורף:
מאובחנים כחולי אפילפסיה קשה לפחות שנתיים הסובלים מהפרעה תפקודית משמעותית, התקפים אפילפטיים
הגורמים למוגבלות (Disabling Seizures) כולל התקפים קלוניים כלליים, התקפים מסוג חלקי-מורכב (complex
partial focal dyscognitive), וגם התקפים מוקדיים אחרים אם הם גורמים לסכנת נפילה וחבלה והתקפים טוניים או אטוניים כלליים.

האפילפסיה צריכה להיות עמידה לטיפול, לאחר כישלון של לפחות חמש תרופות אנטי אפילפטיות רשומות כמונו-תרפיה או כמשלב תרופות, והינה מאופיינת בתדירות התקפים של לפחות התקף אחד לחודש תוך טיפול תרופתי מתועד.
ההמלצה לטיפול תוגש על ידי נוירולוג מומחה המטפל בחולה במרפאת אפילפסיה באחד מהמרכזים הרפואיים, בה המטופל נמצא במעקב לפחות במשך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, עם תיעוד של כישלון לפחות 2 תרופות תוך תקופת הטיפול במרפאה זו, ותוך התחייבות של הנוירולוג לביצוע מעקב רפואי ובצרוף המלצה של פסיכיאטר שבדק את המטופל.

צפו בשינוי המדהים אצל ילדה חולת אפילפסיה שמקבלת תמצית קנאביס במהלך התקף:

מטופלים קטינים הסובלים מאפילפסיה קשה בלתי נשלטת, לאחר כישלון טיפולים מקובלים בלפחות חמש תרופות/טיפולים ובכללם עמידות או אי הצלחה באחד או יותר מהבאים: דיאטה קטוגנית, קוצב וגאלי, ניתוח. ההמלצה לטיפול תוגש על ידי נוירולוג ילדים המטפל התחייב לביצוע מעקב רפואי מדי שלושה חודשים לפחות. בתחילת הטיפול בקנאביס על החולה להיות לפחות על שתי תרופות מוכרות נוגדות פרכוסים במינון מלא ולהמשיך את הטיפול בהן ללא הורדת מינון למשך תקופה של שישה חודשים ללא פרכוסים שלאחריה ניתן יהיה לשקול הורדה והשארת המטופל על תרופה אחת נוגדת פרכוס והקנאביס.

קראו גם: קנאביס רפואי לילדים.