THC הוא החומר הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס, וזה שגורם לשינוי התודעתי ('סטלה') בצריכת קנאביס. הוא הוכח כיעיל בטיפול במגוון רחב של מחלות, בין היתר סינדרום טורט, פרקינסון, סרטן ו-PTSD.

THC (טטרא-הידרו-קנאבינול) הוא קנבינואיד שזוהה ובודד לראשונה במכון ויצמן למדע ב-1964, על ידי צמד החוקרים הישראליים רפאל משולם ויחיאל גאוני. שנה לאחר מכן,, מחקרים זיהו אותו לראשונה כחומר הפעיל העיקרי בצמח, וזה שגורם להשפעה הפסיכואקטיבית, או ה'סטלה' שלו. אבל מעבר ל'סטלה' – מחקרי המשך על יעילותו של החומר החלו לגלות את הפוטנציאל הרפואי שלו.

תחילת המחקר הרפואי

ב-1972 פורסם בכתב העת המדעי לפרמקולוגיה המחקר הראשון שמצא פוטנציאל רפואי ב-THC – בכך שהוכיח שהוא מהווה משכך כאבים יעיל אצל עכברים וחולדות. המחקר הזה הפך את החומר לנושא המחקר החם של 1972, ובאותה שנה פורסמו עשרות מחקרים שבחנו את ההשפעה הפסיכולוגית והפיזית של THC על קופי אדם, שימפנזות, חולדות, כלבים, חתולים, עכברים, וקופים קטנים.

בחודש מאי, 1972, החלו להתבצע המחקרים הראשונים על הבטיחות של צריכת THC על בני אדם. ב-1973 פורסם מחקר האורך (בדיקת השפעות של שימוש לטווח ארוך) הראשון על 124 בני אדם שצורכים בקנאביס באופן קבוע מזה שנים – המחקר לא הצליח למצוא נזק קליני שנגרם בעקבות שימוש ארוך-טווח בקנאביס. בחודש מרץ של אותה שנה פורסמו שני המחקרים הראשונים שמצאו אפקט רפואי ל-THC בבני אדם – אחד הראה כי הוא יעיל בהפחתת תדירות הפירכוסים אצל חולי אפילפסיה, והשני הראה שיפור משמעותי אצל מטופלים שסובלים מדיכאון. מחקרים אלו, ובמיוחד מחקרי ההמשך שבאו אחריהם, משכו את תשובת הלב של תעשיית התרופות.

מארינול

לערך המלא, לחצו כאן: מארינול.

כאשר החלו להצטבר עדויות על הפונטצניאל הרפואי של THC – חברות התרופות החלו לגלות עניין בצמח. עם זאת, הן ידעו שישנם מכשולים חוקיים רבים שעומדים בדרכן להרוויח כסף משיווק תרופות מבוססות קנאביס – בעיקר בשל העובדה שהחוק לא מאפשר רישום פטנט או 'זכויות יוצרים' על צמח. על מנת לרשום פטנט ייחודי לתרופה על בסיס צמחי, אותה התרופה צריכה להכיל מיצוי ייחודי של חומר תרפיוטי אחד או יותר שמצויים בצמח – וכך ניתן לרשום פטנט על המיצוי ולא על הצמח עצמו.

החברה הראשונה שהצליחה לרשום פטנט מהסוג הזה על THC או על קנאביס רפואי בכלל, היא ענקית הכימיקלים השוודית Solvay S.A (הכנסות של כ-75 מיליארד שקלים בשנת 2014), שהצליחה לרשום פטנט על כדורים סינתטיים שמכילים 100% THC, תחת המותג "מארינול". השיווק של מארינול בארה"ב התאפשר חוקית ב-1986, כאשר חקיקת הסמים המסוכנים בארה"ב שונתה כך ש'מארינול' הותר לשיווק עם מרשם רופא. ב-1999 נעשתה הקלה נוספת בסיווג החוקי של מארינול, וכיום הוא מסווג כסם מסוכן מדרגה 3 (Class C) – "תרופת מרשם עם פוטנציאל נמוך להתמכרות או שימוש לרעה", כאשר צמח הקנאביס עצמו עדיין מסווג כסם מסוכן מדרגה ראשונה (Class A) – "סם מסוכן וממכר ללא שום תועלת רפואית מוכרת או התוויה רפואית מאושרת".

הפער הבלתי מוסבר הזה בחקיקה, אשר מסווגת את צמח הקנאביס כ"סם מסוכן ללא תועלת רפואית" אך מסווגת מיצוי מרוכז בצורת גלולות של החומר הפעיל באותו הצמח בדיוק כתרופה מן המניין, עורר מחלוקת גדולה בקרב רופאים חולים שמבקשים טיפול באמצעות קנאביס טבעי ותומכיהם. הפער הזה בסיווג נתפס על ידי רבים מהחולים כביטוי לשחיתות של הממסד, ועל ההשפעה המכרעת שיש לחברות התרופות והלוביסטים שלהן על מקבלי ההחלטות בארה"ב. הסוגיה הזאת הופכת לאפילו יותר תמוהה כאשר מביטים במחקרים שנעשו בעשורים האחרונים והשוו את חוויות החולים המטופלים בגלולות THC מסוג 'מארינול' לחוויות של חולים המטופלים בקנאביס טבעי. המחקרים האלו הראו בבירור ששיעור תופעות הלוואי דווקא גבוה בהרבה אצל החולים שמשתמשים ב'מארינול' – ככל הנראה משום שמארינול מכילה אך ורק THC, בעוד צמח הקנאביס מכיל כ-113 קנבינואידים בנוסף ל-THC, שככל הנראה ממתנים את תופעות הלוואי שלו – ובמיוחד הקנבינואיד CBD שהוכח כבעל חשיבות קריטית במניעת תופעות הלוואי של צריכת THC.

THC -יתרונות רפואיים

ערך מלא – התוויות לקנאביס רפואי

קנאביס רפואי הוכח מחקרית לאורך השנים כטיפול קליני יעיל עבור שלל מחלות. בישראל קיימת תוכנית קנאביס רפואי שמנוהלת על ידי משרד הבריאות, ומקנה אישור לשימוש בקנאביס רפואי עבור מגוון התוויות – ביניהן סוגים שונים של אפילפסיה, סרטן, טורט, קוליטיס, ועוד. הטיפול בקנאביס רפואי עבור מחלות אלו הוא לא רק יעיל – הוא גם מונע את תופעות הלוואי הקשות שלרוב מלוות את השימוש בתרופות המרשם הקונבנציונאליות. לדוגמא, בטיפול במחלות בדרכי העיכול כגון תסמונן קרוהן וקוליטיס, קנאביס מסוגל להרגיע עוויתות, לשכך כאבים, למנוע דלקות ונזק לרקמה, ולשפר את פעילות מערכת העיכול – ובניגוד לחלק מהתרופות הקונבנציונאליות לטיפול בתסמונת קרוהן – תופעות הלוואי שלו אינן כוללות דלקות בכלי הדם, סוכרת, שילשולים, אובדן מסת שריר, בריחת אשלגן, נוירופאתיה, אנורקסיה, אי-ספיקת לב, פירכוסים, דלקת ריאות, שחיקה של עצמות הגפיים, אוסטאופרוזיס, סדקים בחוליות של עמוד השדרה, ודימום פנימי.

THC הוא לא רק משכך כאבים עוצמתי – יש לו גם מגוון יתרונות רפואיים בטיפול במחלות שונות, בין היתר טרשת נפוצה, פרקינסון, טורט סינדרום, איידס, ו-PTSD. לאחרונה מחקרים מראים כי הוא עשוי אף להוות טיפול שעוזר בריפוי המחלות הנ"ל – ולא רק בהקלה בסימפטומים של המחלה כפי שהיה נהוג לחשוב בעבר.

תופעות לוואי וסכנות

העובדה שהמטופלים במארינול חווים תופעות לוואי שהמטופלים בקנאביס רפואי אינם חווים נעוצה בעובדה שמארינול מכיל אך ורק THC, בעוד צמח הקנאביס מכיל כ-113 קנבינואידים בנוסף ל-THC. לפחות אחד מהקנבינואידים האלו, CBD, הוכח כבעל חשיבות קריטית במניעת תופעות הלוואי של השימוש ב-THC אשר עשויות לכלול חרדה ופסיכוזה, שכן CBD הוא חומר אנטי-חרדתי ואנטי-פסיכוטי עוצמתי במיוחד. אכן, נראה שבטבע, ה-CBD נמצא בצמח מסיבה חשובה – הוא בעצם בולם (או לפחות מצמצם) את הסכנות האפשריות שנשקפות משימוש מוגזם ב-THC;

צפו: הדגמה חיה (על כתבת חדשות בריטית של) של ההשפעות של צריכת THC טהור מול ההשפעות של צריכת THC עם CBD:

זנים ללא THC

זנים אלו מכילים כמות שולית עד אפסית של THC, וריכוז גבוהה במיוחד של CBD. הטיפול ב-CBD יעיל יותר לטיפול במחלות מסויימות, ובנוסף הוא אינו פסיכואקטיבי ('ממסטל') – מה שמסיר את החשש של של 'התמסטלות' אצל מטופלי קנאביס רפואי – בעיקר מטופלים בגיל צעיר מאוד או מבוגר מאוד.