מחירו של קנאביס רפואי בישראל עומד כיום על 370 ש"ח בחודש – ללא קשר לכמות הקנאביס אותה מקבלים ברישיון. בנוסף לכך ישנם תשלומים עבור ביקור רבעוני אצל רופא, תשלום על משלוח ועוד. אז כמה עולה קנאביס רפואי וכמה כסף מוציא מטופל בכל חודש?

בשנת 2009 הוקם לראשונה ענף הקנאביס הרפואי בישראל. בתחילה גידלו את הקנאביס מספר אנשים חולים בביתם באישור משרד הבריאות, ובהמשך סיפקו גם מעט מן התוצרת למספר חולים נוספים. כאשר גדל התחום והתפתח, החליטו במשרד הבריאות לעשות מעשה ולהסדיר את הענף.

370 ש"ח בחודש – ללא קשר לכמות

עם הסדרת הענף נקבע מחיר אחיד אותו ישלמו כל המטופלים בקנאביס רפואי. כשעלתה השאלה כמה עולה קנאביס רפואי, נקבע המחיר באופן די רנדומלי, על ידי הנוסחה המיוחדת של "פעמיים חי". ח"י הוא כידוע 18 בגימטריה. כפול 2 זה 36 – ומשם נקבע המחיר על 360 ש"ח בחודש.

לאחר כשנה החליטו במשרד לעדכן את המחיר של הקנאביס הרפואי והעלו אותו ל-370 ש"ח – כפי שהוא עולה גם היום. אין זה משנה אם החולה מקבל 20 גרם קנאביס בחודש, או 200 גרם קנאביס בחודש – העלות, 370 ש"ח, נשארת זהה.

השאלה המתבקשת כמובן היא מדוע שלא כל חולה ישלם עבור הכמות אותה הוא מקבל – והתשובה לכך, לפחות על פי משרד הבריאות – היא בכדי למנוע מקרים בהם מטופל הזקוק לכמות קנאביס גדולה ייאלץ לשלם סכומי עתק עבורו התרופה שלו.

אז כמה עולה קנאביס רפואי?

אם כן כל אחד מ-23,000 המטופלים בקנאביס רפואי (נכון לסוף שנת 2015) משלם 370 ש"ח בחודש עבור התרופה שלו. עם זאת זהו כמובן לא התשלום היחיד אותו נאלצים לשלם החולים.

על פי הנחיות משרד הבריאות כל חולה המחזיק ברישיון קנאביס רפואי מחוייב לבצע ביקור אצל הרופא המומחה שהמליץ לו על הטיפול – מדי רבעון, כלומר בכל 3 חודשים. כל ביקור כזה עולה בין 500 ועד 1,000 ש"ח, כשחלק מקופות החולים מספקות החזרים חלקיים עבור תשלומים אלו, תלוי בכיסוי ואופי הביטוח.

מטופלים שאינם מעוניינים להגיע מדי חודש לבית החולים 'אברבנאל' לבריאות הנפש – שם נמצא מרכז החלוקה הראשי של חברות הקנאביס הרפואי – נאלצים לשלם 100 ש"ח נוספים בכל חודש עבור משלוח שמביא את התרופה עד פתח ביתם.

בנוסף, כאשר נגמר תוקף הרישיון – שניתן בדרך כלל לחצי שנה עד שנה – נאלצים החולים לגשת שוב לרופא הפרטי ולשלם עבורו ביקורת נוספת והמלצה לחידוש הרישיון.

הטיפול בנשים באמצעות קנאביס רפואי בהריון היה בעבר שנוי במחלוקת, אך מחקרים מוכיחים כי לצריכת קנאביס במהלך ההריון אין השפעה שלילית על בריאותו של העובר – בניגוד לתרופות מרשם רבות.

מחקר¹ מ-2006 מצא כי קנאביס יעיל במיוחד בטיפול במקרים קשים של בחילות במהלך ההריון.

האם צריכת קנאביס רפואי בהריון מזיקה לעובר?

אחד המחקרים האיכותיים הראשונים שניסו לענות על השאלה הזו מגיע מג'מייקה. שם, מחקר של 10 שנים שהשווה בין קבוצה גדולה של נשים בהריון שצורכות קנאביס לקבוצת ביקורת לא רק הפריך את החשש לפגיעה בעובר, הוא אף מצא כי התינוקות של קבוצת האמהות שצרכו קנאביס היו בעלי יכולת הסתגלות טובה יותר לסביבה, וקיבלו ציונים טובים יותר במגוון מבחנים קוגניטיביים כאשר נבדקו שוב בגיל 4-5. מחקר ישראלי של פרופסור אסתר פרידע מצא כי חלב אם מכיל קנבינואידים – ומחקרים נוספים מייחסים להם תפקיד קריטי בעידוד התיאבון של התינוק². אם כן – תינוקות שיונקים צורכים קנבינואידים בין אם אמא שלהם השתמשה בקנאביס או לא.

מחקר שהתפרסם בירחון הבריטי לפסיכיאטריה מ-2009 עקב אחרי ילדים שהאמהות שלהם השתמשו בקנאביס במהלך ההריון, ומצא כי אין אצלם סיכון מוגבר לפסיכוזה מאוחר יותר בחיים³.

מחקרים

Maternal use of cannabis and pregnancy outcome
(International Journal of Obstetrics & Gynaecology, 2002).

A comparison of the effects of prenatal exposure to tobacco, alcohol, cannabis and caffeine on birth size and subsequent growth
(Neurotoxicology and Teratology, 1987).

קוליטיס היא מחלה דלקתית של המעי הגס, והסימפטומים העיקריים שלה כוללים שילשול, כאבי בטן חזקים, דימום רקטאלי ובעיות בכבד. הטיפול בקנאביס מקל משמעותית על הסימפטומים של המחלה בעזרת הפעלת מספר הרב של רצפטורים קנבינואידיים שממוקמים במערכת העיכול, והוא עושה זאת ללא תופעות הלוואי שכרוכות בתרופות הקונבציונאליות.

קוליטיס היא מחלה שנכללת, כמו מחלת ה'קרוהן', בקטגוריה של מחלות מעי דלקתיות (IBD). נכון ל-2015, כ-37,000 ישראלים סובלים ממחלות מעי דלקתיות. קוליטיס גורמת לדלקת בציפוי של המעי הגס, בעוד קרוהן גורמת לדלקת בציפוי והקיר של המעי הדק ו/או גס. הגורם של מחלות מעי דלקתיות אינו ידוע, אך ישנן ראיות לכך שמדובר במחלות עם בסיס גנטי. הסימפטומים של קוליטיס כוללים שילשול, כאבי בטן חזקים, דימום רקטאלי, עייפות, אובדן משקל, כאבי פרקים, בעיות בכבד, ואדמומיות / נפיחות של העיניים. הטיפול במחלה מצריך לעיתים אישפוזים וניתוחים.

קנאביס רפואי לחולי קוליטיס

בישראל משרד הבריאות מנפיק רישיון שימוש בקנאביס רפואי עבור חולי קוליטיס אשר עומדים בתנאים הבאים:
מטופלים הסובלים ממחלת מעי דלקתית פעילה ומוכחת (מחלת קרוהן– ,Crohn's disease או קוליטיס) – ובנוסף עונים לקריטריונים הבאים :
* מוצו ונכשלו טיפולים תרופתיים מקובלים של לפחות אימונומודולטור אחד (כגון: אימוראן או פורינטול) לתקופה של 3 חודשים לפחות, ובנוסף מנת העמסה מלאה (כלומר 3 טיפולים) של לפחות נוגד TNF אחד (כגון: הומירה או רמיקייד).
* שלילת האופציה לטיפול ניתוחי של הסרת קטע מעי חולה קצר.

ההמלצה לטיפול בקנאביס תוגש ע"י מומחה בגסטרואנטרולוגיה המטפל בחולה לפחות 3 חודשים, בצירוף:
א. תיעוד מפורט של הטיפולים הנ"ל.
ב. פירוט הסיבה לשלילת אופציית הטיפול הניתוחי.

קראו עוד: למי מגיע קנאביס רפואי – התוויות לרישין קנאביס רפואי בתחום הגסטרואנטרולוגיה.

מחקרים מראים כי הטיפול בקנאביס ו/או קנבינואידים הינו יעיל במיוחד בטיפול בסימפטומים של מחלות מעי דלקתיות, בין היתר משום ריבוי הקולטנים הקנבינואידים שנמצאים במערכת העיכול וממוקמים, על פי מחקרים, גם במעי הגס וגם במעי הדק¹ הקולטנים האלו אשר מופעלים ע"י הקנאביס ומרגיעים עוויתות, משככים כאבים ומשפרים את פעילות מערכת העיכול^{2 3}. בנוסף, קנאביס כבעל תכונות אנטי-דלקתיות חזקות, ומחקרים חדשים⁴ משייכים לו גם את היכולת לווסת את המערכת החיסונית – כלומר להפעיל או לעכב את התגובה החיסונית של הגוף.

הטיפול הסימפטומטי בקנאביס רפואי נחשב יעיל במיוחד עבור מחלות מעי דלקתיות משום שהוא מסוגל לתת מענה לסימפטומים מרובים עם תופעות לוואי מינימליות. קנבינואידים משפיעים על התקשורת בין המוח לקיבה ובחזרה וכך מחלישים את אותות הכאב שמגיעים מהקיבה למוח, וגם מווסתים את הפעילות של דרכי העיכול עצמן⁵. מחקרים מראים כי לקנאבידיול (CBD), הקנבינואיד השני בריכוזו בצמח הקנאביס, יש היכולת להפחית פעילות יתר, דלקות ונזק לרקמה שנגרמים ממחלות בדרכי העיכול אצל עכברים ומכרסמים אחרים^{6 7}. מחקרים נוספים הניבו תגלית חשובה שתומכת במסקנות האלו: כאשר יש דלקת במעי, הגוף מגדיל את מספר הרצפטורים הקנבינואידיים שנמצאים באיזור הדלקת – כדי לווסת את הדלקת באמצעות ספיגת יותר קנבינואידים⁸.

קנאביס בהשוואה לטיפול הקונבציונאלי בחולי קוליטיס

התרופות הקונבנציונאליות שמשמשות לטיפול במחלות מעי דלקתיות כיום עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות. תופעות הלוואי האלו מאיימות לעיתים קרובות על בריאותו של החולה ומחייבות שימוש בתרופות אחרות לטיפול בתופעות הלוואי. בין התרופות הנפוצות לטיפול במחלות מעי דלקתיות נכללות:
Megestrol acetate (Megace): תרופה נגד תשישות וחוסר תיאבון. תופעות הלוואי החמורות של התרופה כוללות לחץ דם גבוה, סוכרת, דלקות בכלי הדם, אי-ספיקת לב, פירכוסים, שינויים בחשיבה ודלקת ריאות.

Prednisone (Delatasone): תרופה סטירואידית. כמו כל הסטירואידים, השימוש בתרופה עלול לגרום לתופעות לוואי חמורות, וביניהן אי-ספיקת לב, בריחת אשלגן, היפוקלמיה (מחסור ביוני אשלגן בדם), עודף נתרן בדם, אובדן מסת שריר, אוסטאופרוזיס, סדקים בחוליות של עמוד השדרה, שחיקה של עצמות הגפיים, ודימום פנימי.

Metronidazole (Flagyl) היא תרופה שהוכחה כמסרטנת בניסויים על עכברים וחולדות. תופעות הלוואי שלה כוללות פירכוסים, נוירופאתיה, ואצל 12% מהחולים – בחילה חזקה, שמלווה לעיתים בכאבי ראש, אנורקסיה, הקאות ושילשולים.

מחקרים