ארטריטיס (דלקת פרקים) היא אחת המחלות הקשות הנפוצות ביותר אצל קשישים. נכון להיום אין תרופות שמטפלות בארטריטיס מעבר לרמה הסימפטומטית (שיכוך כאבים). הטיפול בקנאביס הוכיח את עצמו כיעיל לא רק בטיפול הסימפטומי של הפחתת כאב ונפיחות – אלא גם בטיפול במחלה ובמניעת הנזק לעצמות שנגרם כתוצאה ממנה.
מה זה ארטריטיס?
מעל 31 מיליון אמריקאים ו-50,000 ישראלים סובלים מארטריטיס. ישנם שני סוגים של ארטריטיס ושניהם נפוצים במיוחד אצל קשישים: דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) ודלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis). שתיהן תוקפות את המפרקים וגורמות לכאב, נפיחות, והגבלת יכולת התנועה. דלקת מפרקים שגרונית נגרמת כתוצאה מתקלה במערכת החיסונית, שבמקום להגן על הגוף מבקטריות או וירוסים מתחילה לתקוף את הרקמה העדינה שמגנה על המפרקים, עד שהיא משמידה את הסחוס ושוחקת את העצם.
דלקת מפרקים ניוונית היא מצב שבו הסחוס שמאפשר את תנועת המפרקים נשחק כתוצאה משנים של שימוש בו. זו הצורה הנפוצה ביותר של דלקת מפרקים, ומעל 10 מיליון אמריקאים סובלים ממנה. נכון להיום, לא קיימות תרופות לטיפול במחלה, והטיפול הקיים מתמקד סביב שימוש במשככי כאבים נרקוטיים, אשר עשויים להיות לא יעילים ובעלי תופעות לוואי מסוכנות.
הטיפול הסימפטומטי בקנאביס
הסימפטום הכי קשה ומשתק בארטריטיס הוא הכאב. השימוש בקנאביס לשיכוך כאבי שריר ועצם תועד1 במערב עוד במאה ה-18. מחקרים עדכניים מוכיחים כי טיפולים מבוססי-קנאביס הינם אפקטיביים בטיפול בארטריסיס ובמחלות שיגרוניות וניווניות אחרות באגן, במפרקים, וברקמת הסחוס המחברת שלהם. מכיוון שמדובר במחלות שלרוב מלוות עם כאבי תופת, היכולת המוכחת היטב של קנאביס בשיכוך כאבים הופכת אותו לתחליף אידיאלי למשככי הכאבים הנרקוטיים (אופייאטים) שניתנים לרוב לטיפול בכאב שנובע מארטריטיס.
בניגוד למשככי הכאבים הקונבנציונאליים (NSAIDs ואופייאטים) שנרשמים לסובלים מארטריטיס, אין מקרים מתועדים של פיתוח אולקוס משימוש בקנאביס. בנוסף, מחקרים2 מראים כי הוא גם אינו גורם לדיכוי נשימה, פיתוח תלות, אובדן במשקל או פיתוח מוטציות במערכת החיסונית, בניגוד להרבה מהתרופות הפופולאריות שנרשמות לחולי ארטריטיס.
מחקר המשך3 בבני אדם באוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי כאשר CBD עובר מטבוליזם בגוף הוא יוצר חומר בעל תכונות אנטי-דלקתיות עוצמתיות שמשתווה באפקטיביות שלו לתרופה Indomethacin, התרופה האנטי-דלקתית הנפוצה לטיפול בארטריטיס, ובניגוד לתרופת ה-Indomethacin, הוא אינו גורם לתופעות לוואי גסטרונומיות קשות.
הטיפול בקנאביס – מעבר לסימפטומים
קנאביס וקנבינואידים מסתמנים כטיפול מבטיח שמסוגל גם להפחית את הנפיחות והכאב שנגרמים מארטריטיס, וגם לשמור על בריאות העצמות. הטיפול בקנאביס כבר הוכח כיעיל לסימפטומים של ארטריטיס (כאב, נפיחות), אך מחקרים4 חדשים מציעים כי לקנבינואידים יש גם תפקיד חשוב בעידוד צמיחת עצמות ושמירה על בריאות העצם – אשר נשחקת על ידי הארטריטיס.
החשיבות של קנבינואידים בשמירה על בריאות העצמות הוכחה לראשונה במחקר על עכברי נוק-אאוט (עכברי מעבדה שהונדסו גנטית כך שייוולדו ללא מבנה מסויים במוח – במקרה הזה ללא רצפטורים קנבינואידיים). לעכברי נוק-אאוט שחסר להם אחד מהרצפטורים הקנבינואידיים (CB1 או CB2) יש סיכון גדול בהרבה לפיתוח דלקת מפרקים ניוונית בהשוואה לעכברים רגילים. מחקרים [ חדשים הראו כי לעכברים להם חסרים שני הרצפטורים יש עצמות חלשות במיוחד, מה שמגדיל משמעותית את הסיכון לפיתוח דלקת מפרקים ניוונית ואת הנזקים שנגרמים מהמחלה.
מחקרי המשך5 על בני אדם נמצא כי מוטציות בגן (CNR2) שמקודד את הרצפטור הקנבינואידי CB2 קשורות קשר ישיר למחלות עצמות – כלומר, לאנשים שנולדו עם מוטציה באחד מהרצפטורים הקנבינואידיים יש סיכוי גבוהה בהרבה ללקות במחלות עצם. מחקרים נוספים מצאו גם הם מתאם בין קנבינואידים לבריאות העצמות וחוזקן.
קנאביס הוכח6 גם כבעל תכונות אנטי-דלקתיות חזקות וכמווסת של המערכת החיסונית. הממצאים האלו מציעים כי הוא עשוי לשחק תפקיד לא רק בטיפול בסימפטומים של ארטריטיס – אלא גם בטיפול במחלה עצמה. למעשה, אחד התיעודים העתיקים ביותר לשימוש הרפואי בקנאביס הוא טקסט סיני משנת 2000 לפנה"ס, שמפאר את הצמח כ"תרופה למחלות שגרוניות", מה שמציע כי התכונות האנטי-דלקתיות והיכולת של קנאביס לווסת את את המערכת החיסונית היו ידועים עוד אז7.
מחקרים8 חדשים (ביניהם כאלו שהתפרסמו בירחון הלאומי של האקדמיה המדעית בארה"ב9) על CBD (קנאבידיול), אחד הקנבינואידים בצמח שאינם פסיכואקטיביים אך בעלי פוטנציאל רפואי גדול, הראו כי הוא מדכא את התגובה האוטו-אימיונית של מערכת החיסון שתוקפת את המפרקים בדלקת פרקים שגרונית אצל עכברים, ובכך מגן עליהם מנזק חמור למפרקים ומשפר משמעותית את מצבם הבריאות.
סרטון של "אגודת הארטריטיס העולמית" על היתרונות שבטיפול בקנאביס רפואי:
הטיפול הקונבנציונאלי בארטריטיס
הטיפול הקונבנציונאלי בארטריטיס נעשה בד"כ באמצעות משככי כאבים נפוצים מקבוצת ה-NSAID's כמו נורופן, אספירין ואקמול, או במשככי כאבים נרקוטיים ממשפחת האופייאטים – קודאין, טרמדקס, אוקסיקונטין, מורפין. על מנת לשכך כראוי את הכאב בארטריטיס באמצעות משככי כאבים נפוצים יש להשתמש בהם באופן יומיומי במינונים מאוד גבוהים (1000-5400 מ"ג ביום של אספירין, לדוגמא). נטילת מינונים גבוהים כ"כ של משככי כאבים מקבוצת ה-NSAID's לאורך זמן עשויה לגרום נזקים חמורים לכבד, והיא גורמת למעל 1,000 מקרי מוות בשנה בארה"ב. בשל העובדה הזאת, הרבה רופאים רושמים נגזרות של משככי כאבים נפוצים אשר אינן פוגעות בכבד, תרופות כגון CMT, Tricosal ו-Trilistate, אך אלו עשויים לגרום לחירשות(!) או צילצולים באוזניים במינונים גבוהים.
השימוש במשככי כאבים נרקוטיים מקבוצת האופיאטיים גורם להתמכרות פיזית ופסיכולוגית, בחילות, שינויי מצב רוח קיצוניים, סחרחורות, קוצר נשימה, הקאות ועייפות. לתרופות האלו יש גם השפעה פסיכואקטיבית ('סטלה') חזקה במיוחד.
הטיפול בנפיחות בארטריטיס נעשה בעיקר באמצעות סטרואידים כמו קורטיזון ופרדניזון. התרופות האלו עלולות לגרום לקטרקט, אוסטאופרוזיס, רמות סוכר גבוהות בדם, בעיות בעיכול, אינסומניה, שינויי מצב רוח קיצוניים, חולשה בשרירים, עצבנות וחוסר שקט, וסיכון מוגבר לפיתוח זיהומים.